טל אראל, 23, ואסף לוונגארט, 21, גדלו בבייסבול הישראלי. לאחר סיום שירותו בצה"ל כספורטאי מצטיין, טל נסע לקולג' בארה"ב כדי לשחק בייסבול. אסף מסיים כעת את שירותו הצבאי כספורטאי מצטיין וחזר זה עתה מתקופה קצרה בקולג' בארה"ב. עכשיו שניהם חזרו וייצגו את ישראל במקבץ ב' באליפות אירופה בשבוע הבא בבולגריה. שם, נחל את המסע שלנו למשחקי האולימפיאדה בטוקיו ב-2020. תפסנו את שניהם לשיחה.
טל, ספר על החוויות שלך כשחקן ישראלי בקולג' בארה"ב?
בתור שחקן ישראלי אתה בא על תקן נציג מ-2 סיבות. אחת, נציג שלך עצמך בתור שחקן ובן אדם והשני בתור ישראלי. המון שואלים על ישראל ועל בייסבול בישראל וצריך להוכיח את עצמך שם על מנת לשחק. אימונים לוקחים שש שעות כל יום וחמישה משחקים בשבוע. בנוסף לכל, צריך לדאוג למסלול האקדמי ולהוציא תואר.
אסף, מה עשית בזמן האחרון בארה"ב?
עם הצבא הצלחתי להגיע לסידור שבו בסמסטר סתיו הייתי על חופשה מיוחדת שמגיעה לי בתור ספורטאי ובמשך סמסטר האביב הייתי בדחיית שירות, כלומר, הפכתי לאזרח לתקופה זאת וכעת חזרתי להשלים את הזמן שנשאר לי.
בשנה האחרונה שיחקתי בסן ג'ואקין דלטה קולג׳ (San Joaquin Delta College) בארה"ב. בנוסף לזה, כששיחקתי והתאמנתי בקבוצה, למדתי במשך שני סמסטרים והתחלתי את התואר הראשון שלי. האימונים אינטנסיבים מאוד, בנוסף למשחקים שיש ולחדר כושר כקבוצה שכולם עושים. במשך העונה, משחקים באזור ה-40-50 משחקים, שלושה משחקים בשבוע בממוצע. הקבוצה שלי סיימה מספר 4 בקליפורניה.
הייתי אמור להשתחרר במאי 2019 וכעת אשתחרר באזור אוגוסט/ספטמבר. כך שאוכל לחזור לקולג שלי לתחילת השנה הבאה.
איך היתה החוויה של להיות ספורטאי בצה"ל?
טל:היות ספורטאי בצה”ל זה לא מובן מאליו. זה דבר שקשה להשיג וקשה לשמור עליו אבל להיות ספורטאי נתן לי את האפשרות להתמקד בבייסבול כמו שצריך. לתכנן לי אימונים במגרש, בחדר כושר ואימונים מנטלים מבלי הפרעות. דבר שגרם לי את האפשרות לפנות לבתי ספר ולבסוף לעבור לקולג.
אסף: החוויה שלי הייתה מיוחדת מאוד לפי דעתי. הייתה לי את האפשרות הנדירה של לייצג את המדינה בתור שחקן בייסבול מחוץ לגבולות המדינה ובו זמנית לייצג את המדינה בתור ספורטאי חייל. אין הרבה ספורטאים בצה״ל ולכן להיות חלק מהקומץ שמקבל את תקן הספורטאי היא גאווה. בנוסף, שיחקתי בחו״ל במספר מקומות שיחקתי בצ'כיה ובגרמניה עם קבוצות מקומיות וטסתי לסיבוב קולג'ים כדי לראות מה זה אומר בעצם להיות ספורטאי בקולג׳.
מה התוכניות שלך בהמשך?
אסף: לאחר השחרור, אני מתכנן לחזור לקולג׳ לסיים את השנה השנייה שלי שם ולעבור לאוניברסיטה של ארבע שנים כדי לסיים את התואר בתקווה עם מלגה. אני לומד במה שנקרא junior ג'וניור קולג' שבו מותר לשחק שנתיים. משם עוברים לאוניברסיטה של ארבע שנים ששם אסיים את התואר שלי ואמשיך את קריירת הבייסבול.
טל: בטווח הקרוב כרגע, אני עובר לאוניברסיטת לין (Lynn) בפלורידה. המטרה היא לקחת אליפות עם האוניברסיטה ולהוציא תואר ראשון ושני במנהל עסקים משם. בטווח הרחוק, לקחת את כל הכלים שלמדתי ומכל האנשים שהכרתי על מנת לחזור לפתח ולהפיץ את הבייסבול בארץ כדי שאחרים יהנו ממנו כמו שאני.
איך אתה מרגיש לגבי אליפות אירופה?
טל: לפני שנתיים הייתי פצוע אז לא יכולתי לשחק. לפני ארבע שנים שיחקתי בעמדה שאני לא משחק בו לרוב. הפעם, אחרי הרבה שנים, הגיע הזמן להגיע ולהוכיח את עצמי אבל בסוף המטרה היא קבוצתית ולנצח את הטורניר.
אסף: אני מאוד מתרגש. כבר הרבה זמן לא שיחקתי עם הנבחרת ואני לא יכול לחכות לחזור ללבוש את המדים הכחולים לבנים ולייצג של ישראל. כל רגע שאני מתאמן אני מדמיין את עצמי משחק בשביל הנבחרת, אז אפשר להגיד שאני מתכונן לטורניר הזה כבר שמונה שנים מאז שהתחלתי לשחק בנבחרת. ברגע ששיחקתי פעם ראשונה בשביל הנבחרת לא רציתי להפסיק ורדפתי את הריגוש הזה של לייצג 
את המדינה מאז.
מה אתה חושב על השחקנים האחרים בנבחרת?
אסף: אני חושב שיש לנו השנה נבחרת מלאה בכל מה שצריך. השחקנים החדשים ייתנו חיזוק גדול לנבחרת שלנו ואני מקווה שזה מה שייתן לנו את הדחיפה שאנחנו צריכים בשביל סוף סוף לנצח בגמר.
טל: לכולנו מטרה אחת והיא לנצח. כל מי שמשחק בקבוצה משחק עבור מדינת ישראל. נכשלנו שלוש פעמים כבר לעלות דרג, אבל הפעם אני בטוח שנצליח. אני הכי מתרגש לשחק עם אלון ליישמן. הפעם האחרונה ששיחקתי איתו באותו משחק היה לפני שש שנים בסלובניה. יש לנו קשר מעולה שיגיע הפעם לידי ביטוי במגרש גם.
למה אתה הכי מצפה בטורניר?
טל: לנצח
אסף: אני מצפה לשיר את התקווה לפני המשחק הראשון, אחרי זה כבר הכל כרגיל. זה אותו משחק כמו שתמיד היה. הפיצ'ר נמצא 60 רגל ו-6 אינץ ממך בדיוק כמו בכל מגרש אחר. השחקן שאני הכי רוצה לשחק איתו זה דן רותם.
טל, אתה משחק עם אסף הרבה שנים. מה אתה הכי מעריך אצלו?
טל: אני משחק עם אסף כבר קרוב ל-10 שנים ומתאמנים ביחד כמה שיותר. אסף היה משחק איתי בתל אביב עד שאני עליתי לבוגרים. מאז הוא חתם בקבוצת הרעננה ריידרסה ומשחקים אחד נגד השני, דבר שמוביל לתחרותיות ומשפרים אותנו בתור שחקנים. אסף לא מוותר לי ולעצמו ודוחף את שנינו להשתפר כמה שיותר, אבל דבר אחד שאסף מוותר עליו זה כשזה מגיע ללאסוף כדורים בקייג׳!
אסף, מה אתה הכי מעריך אצל טל?
אסף: טל גדול ממני ולכן תמיד הייתי צריך לדחוף את עצמי להגיע לרמה שלו וזה נראה לי מה שעזר לי הכי הרבה להתפתח. כל טורניר נבחרת אני השחקן הכי צעיר ולכן אני מרגיש שיש לי הכי הרבה להוכיח. טל ואני כבר מאז גדלנו והתחלנו להתחרות יותר אחד בשני וזה נראה לי דוחף את שנינו להשתפר ומוציא מאיתנו את הכי טוב שלנו כל הזמן.